ייפוי כוח מתמשך – סוף עידן האפוטרופסות?

עד לכניסתו לתוקף של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כאשר אדם איבד את כושרו ואת יכולת הבנתו (למשל עקב דמנציה, אלצהיימר, אירוע מוחי, אפיזודה פסיכוטית וכיוצב') נדרשו קרוביו לפנות לביהמ"ש בבקשה למנות לו אפוטרופוס. לצורך כך נדרשו בני המשפחה בדרך כלל לשכור שירותי עורך דין אשר ייצגם בבקשה למינוי אפוטרופוס, על העלויות הכספיות הכרוכות בכך, להמציא חוות דעת רפואית, להיפגש עם עובדת סוציאלית ולהמתין משך זמן רב עד למתן החלטה. גם כאשר ניתן לבסוף הצו המיוחל, היה זה מוגבל במקרים רבים רק לפעולות ספציפיות, באופן אשר חייב פניות חוזרות ונשנות לביהמ"ש לצורך הרחבת הסמכות או מתן הוראות. כמו כן, במקרה בו מינוי האפוטרופוס היה גם לרכוש, ולא רק לגוף, הייתה חובה להגיש דו"חות שנתיים לאפוטרופוס הכללי, דבר אשר היה כרוך בטרחה רבה (הזמנת מסמכים בנקאיים, תיעוד הוצאות והכנסות, סיכומי מצב כספי וכיוצב').

בעקבות תיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קיימת עתה אפשרות לכל אדם לקבוע מראש, בצורה פשוטה וקלה, מי יטפל בענייניו במקרה בו לא יהיה כשיר לעשות כן בכוחות עצמו וזאת באמצעות עריכת יפוי כוח מתמשך. ייפוי הכוח מאפשר לאדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים במקרה בו יאבד את כושרו לעשות כן. מעבר לחסכון הניכר בזמן, טרחה והוצאות משפטיות הנובע מביטול הצורך בהגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, היתרון הגדול במנגנון זה הוא הותרת השליטה בחייו של האדם, עד כמה שהדבר ניתן, בידי האדם עצמו וזאת גם לאחר שהוא מאבד את כושרו.

ראשית, בזמן שזהותו של אפוטרופוס נקבעת על ידי בית המשפט, הרי שמיופה הכוח נבחר מראש על ידי האדם בו עסקינן (הוא הממנה). הממנה אף יכול לקבוע מספר מיופיי כוח אשר יפעלו בצוותא ו/או מיופה כוח חלופי במידה ומיופה הכוח המקורי שנבחר לא ירצה או לא יוכל למלא את תפקידו.

שנית, מיופה הכוח, בניגוד לאפוטרופוס, איננו בא בנעליו של הממנה ומקבל את ההחלטות הנוגעות לחייו במקומו אלא מחוייב, עד כמה שהדבר אפשרי, להסביר לממנה את הסוגיות המתעוררות, לשאול לדעתו ולסייע לו בקבלת החלטות אשר יביאו לידי ביטוי את רצונו האישי. הבדל זה יכול לבוא לידי ביטוי, למשל, במקרים בהם הממנה הינו אדם מבוגר הסובל מדמנציה ו/או אלצהיימר. הגם שאנשים הסובלים ממחלות אלה אינם יכולים לעיתים קרובות לנהל את ענייניהם בכוחות עצמם, לרבים מהם יש פרקי זמן של צלילות, ולו חלקית, אשר במסגרתם יש ביכולתם להבין את המידע שנמסר להם ולהביע את דעתם ואת רצונם. זאת ועוד, במקרים בהם מסוגל הממנה להביע את רצונו, מנוע מיופה הכוח מלקבל החלטות בעניינים רפואיים או אישיים מהותיים המנוגדות לרצון הממנה. החריג לכלל זה הינו במקרים בהם "כבל" הממנה מראש את שיקול דעתו שלו וקבע במסגרת ייפוי הכוח כי רצונו בעת עריכת המסמך יגבר על רצונו העתידי. עניין זה רלבנטי בעיקר לגביי אנשים המתמודדים עם מחלות נפש המאופיינות בתנודתיות. לשם הדוגמא, אדם הסובל מהפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה) עשוי לדעת כי אחת לפרק זמן מסויים הוא חווה אפיזודה מאנית, או אפילו פסיכוטית, במסגרתה אין הוא מסוגל לטפל בענייניו ומתנהל באופן אשר עשוי להסב לו נזקים קשים. עוד מודע האדם לכך כי במהלך האפיזודה הוא איננו מסוגל להבין כי משהו אינו כשורה ומתנגד לניסיונות האנשים היקרים לו לסייע לו, ובמקרה הצורך אף לאשפזו. במקרה כזה יכול האדם להורות במסגרת ייפוי הכוח המתמשך כי החל ממועד כניסת ייפוי הכוח לתוקף (למשל, עם קביעת הפסיכיאטר המטפל כי האדם מצוי במצב מאני), יהיה מיופה הכוח חופשי לפעול ולקבל החלטות באשר לטיפול בו גם אם באותו מועד יתנגד הממנה להחלטות אלה. אפשרות זו עשויה לחסוך סבל מהמתמודדים עם מחלות נפש ומבני משפחותיהם, אשר לעיתים קרובות מוצאים עצמם נאלצים לנקוט הליכים משפטיים לצורך הוצאת צו אשפוז כפוי ולעיתים אף נכשלים במאמציהם אלה, כאשר כתוצאה מכך נגרם נזק קשה הן לחולה והן לבני משפחתו.

שלישית, הממנה יכול לתחום מראש את סמכויותיו של מיופה הכוח וליתן הוראות לגביי האופן בו ינהל מיופה הכוח את ענייניו. ייפוי הכוח יכול להתייחס לשלושה סוגי עניינים: עניינים רכושיים (כגון השכרת נכסים, השקעת כספים וכיוצב'), עניינים אישיים (כגון בחירת מקום מגורים, בחירה בין חלופה של מוסד לחלופה של טיפול בבית וכיוצב') ועניינים רפואיים (כגון ביצוע הליכים רפואיים, נטילת תרופות וכיוצב'). ככלל, מינוי מיופה כוח בעניינים אישיים כולל בחובו גם את הטיפול בעניינים רפואיים, אולם ניתן למנות מיופה כוח לעניינים רפואיים בלבד. לממנה עומדת האפשרות לתת למיופה הכוח הנחיות מקדימות במסגרת ייפוי הכוח באשר לאופן בו ינוהלו ענייניו. לשם הדוגמא, יכול הממנה להורות למיופה הכוח כי היה ויגיע למצב סיעודי ידאג מיופה הכוח לטיפול מתאים בביתו ולא יעבירו למוסד. בדומה, יכול הממנה להורות כי במקרה בו יתעורר צורך בכספים למימון הטיפול בו לא תימכר דירתו לצורך כך אלא יעשה שימוש בכספים המצויים בתכנית חסכון מסויימת.

רביעית, אופן ומועד כניסת ייפוי הכוח לתוקף מצויים גם הם בשליטתו של הממנה ואינם מצריכים בהכרח מעורבות של גורם חיצוני ו/או שיפוטי כלשהו. לשם הדוגמא, יכול הממנה לקבוע כי ייפוי הכוח יכנס לתוקפו במועד בו אשתו ובתו יגיעו למסקנה כי הוא איננו כשיר עוד לטפל בענייניו.

במרבית המשפחות, בהן היחסים בין בני המשפחה תקינים ומושתתים על יסודות של אמון, אהבה ושיתוף פעולה, ייפוי הכוח המתמשך מהווה חלופה טובה, פשוטה, זולה, יעילה ומדויקת הרבה יותר מן החלופה של מינוי אפוטרופוס. עם זאת, שימוש בחלופה זו מצריך מחשבה והכנה מבעוד מועד, שכן משאיבד אדם את כושרו אין הוא יכול עוד לערוך ייפוי כוח מתמשך.

במקרים בהם לא דאג האדם לעריכתו של ייפוי כוח מתמשך מבעוד מועד או במקרים בהם מדובר באדם ערירי, אשר אין לו אדם קרוב או אפילו איש מקצוע עליו הוא סומך כי ינהל את ענייניו במקרה הצורך, לא יהיה מנוס מלהמשיך ולעשות שימוש בחלופה של מינוי אפוטרופוס.

לצורך עריכת ייפוי כוח מתמשך יש לפנות לאחד מעורכי הדין שהוסמכו לערוך ייפויי כוח אלה, אשר כותבת שורות אלה נמנית עליהם.

#אפטרופוסות #ייפויכוח